חלון הצצה לאחד מרגעי מיתר

חלון הצצה לאחד מרגעי מיתר

במורד השביל המוביל למיתר ישנו עץ גדול שבימי שמש חמים –מומלץ לשבת מתחתיו – גם בגלל הצל שהוא מרעיף וגם מכיון שזוהי נקודת תצפית מעולה.

באחד הימים זכיתי ברגע פנוי והתיישבתי מתחת לעץ ההוא.אני רוצה לשתף אותכם במה שראיתי משם:
מגרש. בקצה אחד של המגרש היתה קבוצה של כ 10-12 ילדים מהצעירה עם אחד מאנשי הצוות –  שהיו שקועים במשחק חבל כלשהו, כל הילדים  נראו קשובים ומרוכזים מאוד כי מי שהחבל פגע בו ונפסל –  יצא בלי ויכוח ובסבלנות חיכה לסיבוב הבא תוך כדי שהוא מעסיק את עצמו בדבר אחר או עומד ומעודד את אלו שנשארו.
ממרום מושבי נראו כל הילדים נהנים, מאושרים ורועשים.
בשאר המגרש היו “פזורים” הרבה ילדים נוספים (בנים, בנות, גדולים, גדולות) ששיחקו כמובן, אייך לא?…”הפורצים“. ראיתי ילדים מדברים זה עם זו,מתכננים, רצים,פורצים,נתפסים,צועקים,צוחקים, קשובים אחד לשני ונהנים. פתאם נשבה “רוח חדשה” והמשחק  התחלף למשחק תופסת אחר. תוך דקה כל “ילדי המגרש” (הבנים, הבנות,הבוגרים,היסודיים והצעירים) נסחפו למשחק משותף באווירת שמחה גדולה, אנרגיה מתפרצת ויכולת הקשבה והכלה יוצאי דופן!!
ושלא תבינו לא נכון, ושלא תחשבו שלא התגלעו ויכוחים ומחלוקות …אבל הילדים שאני ראיתי במגרש מצאו בדרכם שלהם את  הכלים לפתור את הדברים בינם לבין עצמם, והכל המשיך לזרום! מופלאים!

* במקום  קצת גבוה יותר מעל המגרש – ישבו להם 3 בנים (כשביחד איתם רובצים 2 כלבי-בית-אורן) והיו שקועים בשיחה רצינית .

*  ומהעבר השני של מקום מרבצי , על עץ גבוה אחר, נראו 2 ילדים אחרים, מטפסים, ניתלים וקופצים בסגנון “טרזן וחבורתו“. גם צמד חמד זה נראה מאוד שקוע בעיניניו.

*  ופתאם – מגיעה קערה גדושת סופגניות שהכינה אמא של אחד הילדים, שהינו כמובן הזוכה המאושר בתואר: “מחלק הסופגניות” וממהרים להצטרף אליו חבריו הקרובים  שמיד מוענק להם תפקיד: “ע. מחלק הסופגניות” ובתוך רגע קל מתרוקן המגרש וכולם מתקבצים על הדשא שבמורד הגבעה, כולם? לא כולם – הילדים מהצעירה מקבלים את הבשורה שהם כבר קיבלו ואינם מוזמנים! ואני מופתעת מהקלות שבה הם מקבלים בשורת איוב שכזו ופשוט זורמים להם למטה בחזרה לצעירה. בנתיים מגיעים כל שאר ילדי היסודית והבוגרת ובספונטניות וטבעיות מתיישבים יחדיו ומחכים לרגע המאושר שהסופגנייה תגיע לפיהם. בתום הסבב הראשון ובפתח של סבב חלוקה נוסף, מגיח לפתע מראש הגבעה ילד שחזר מטיול – החלוקה נעצרת וצוות המחלקים מחכה (ביוזמתו האישית) שהילד יגיע ויקבל את המגיע גם לו! וכך חולפות להן הדקות הבאות בנעימות, בשוקולד, בריבת חלב ובפה מלא סופגניות.

  •   ועכשיו? מה עכשיו?
  •  הילדים התפזרו להמציא משהו חדש,
  • להתנסות בפעילות נוספת,
  • לשחק במשחק מוכר,
  • או סתם להשאר על הדשא לדבר ולברר דברים ברומו של עולם!!!
ואני? מאוד רציתי לנסות ולהעביר לכם חלק קטן מהדברים שאני רואה שמתרחשים בבית שלנו  “מיתר” –  ומרגשים אותי עד דמעות!
                              
                                                          באהבה גדולה
                                                            יעל.
To Top